יש מרדף כזה, אחר תפריט הקסם. כאילו הוא הוא, ולא אחר, יציל את המצב, יביא את הישועה, יפתור את כל הבעיות ויתקן את את כל התקלות.
אם הייתי צריכה לספור את מספר הפעמים שפנו אלי בבקשה "רק תני לי תפריט", אני מניחה שהייתי יושבת על חוף מהמם בקוסטה ריקה ונותנת ייעוץ למשתזפים 🙂
התפריט הזה, הוא לא באמת הפתרון. קודם כל, הוא חייב להיות מותאם למי שמקבל אותו. צמחוני שמקבל תפריט בשרי או חובב בשר מושבע שמקבל תפריט צמחוני, שניהם יחזיקו מעמד זמן קצר מאד לפני שיפרקו כל עול. זה נכון גם לאוהבי לחם שעוברים לתפריט נטול גלוטן… בתנאי שהם לא סובלים מצליאק, כמובן.
ויתור על מאכל שאתה אוהב, שם אותך במקום שבו אתה כל הזמן מסכן, עם תחושות כמיהה, געגוע והשתוקקות אינסופיות. משום מה, רוב האנשים יעדיפו לוותר באופן מוחלט מלהגביל באופן חלקי. יעדיפו לאכול ארוחות ענקיות שמבוססות על מעט פריטי מזון, על פני אכילת מעט מהכל.
אם הייתם עוצרים ועושים זום אאוט. מתבוננים על התזונה שלכם ממעוף הציפור… הייתם מגלים שכבר יש לכם תפריט. כי לרוב האנשים יש סדר יום מסויים, גם לאלה שחיים בלי שום סדר. יש ארוחות מסויימות שהן קבועות, שמופיעות בעקביות. תבדקו את התפריט הזה, את מה שהוא בדרך כלל מכיל, את הכמויות, את המקומות שבהם אתם אוכלים (במסעדות? במכונית? מול הטלוויזיה?). תחפשו את תבניות האכילה שכבר יש לכם ושלא תורמות לבריאות שלכם. אתם אוכלים הרבה ומהר? אתם קונים תמיד באותה מאפיה? אתם מגיעים מורעבים לארוחה? לפני שאתם מקבלים תפריט שאומר לכם בצורה נוקשה מה וכמה לאכול ומתי לאכול את זה, תבדקו את ההתנהגויות סביב האכילה.
בסופו של דבר, אין קסם, יש אתכם. בעצם, אתם הקוסמים, כי בהינף יד שלכם, יכול להתחולל שינוי שישנה את כל התמונה. מספיק שתצאו מהבית עם כריך מוכן מראש, שתקחו פרי או שקדים כך שלא תגיעו מורעבים למסעדה, שתקנו קפה בכוס יותר קטנה… כל צעד קטן הוא קסם…